D&B D&B
  עמוד הבית אודות מידע למפרסמים צרו קשר לאתר דן אנד ברדסטריט
דירקטור/ית
חברה
  
מידע שימושי - מאמרים מקצועיים

הרכב הדירקטוריון וועדותיו בחברות ציבוריות

חשיבות הכהונה של דח"צים בחברות בת בבעלות מלאה

חוק החברות קובע ביחס לדירקטור חיצוני, כי לא ימונה לדירקטור חיצוני "יחיד, שיש לו... במועד המינוי... זיקה לחברה... או לתאגיד אחר". החוק קובע כי לעניין זה "זיקה" היא "קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל או שליטה, וכן כהונה כנושא משרה, למעט כהונה של דירקטור שמונה כדי לכהן כדירקטור חיצוני בחברה שעומדת להציע לראשונה מניות לציבור..."

עוד קובע החוק כי "תאגיד אחר" הוא "תאגיד שבעל השליטה בו, במועד המינוי... הוא החברה...". דירקטור חיצוני שמונה כדין וחדל לקיים תנאי מן התנאים הדרושים לפי חוק החברות לצורך מינויו, תופסק כהונתו. מכאן, שדירקטור חיצוני אינו רשאי לכהן כדירקטור (שנחשב נושא משרה על-פי חוק החברות) בחברות-בת של החברה בה הוא מכהן כדירקטור חיצוני, שכן כהונה כזו תחשב "זיקה אסורה", אשר פוסלת אותו מלכהן בכהונה מקבילה, הן כדירקטור חיצוני הן כדירקטור בחברות-בת של החברה בה הוא מכהן כדירקטור חיצוני.

האיסור על כהונה מקבילה של דירקטור חיצוני בחברות-בת של החברה הציבורית נבע מהחשש לניגוד עניינים העלול להיווצר בקשר עם גמולו של הדירקטור החיצוני על השתתפותו בישיבות.

במציאות העסקית הישראלית קיימות קבוצות של חברות גדולות, בעלות מבנה החזקות מורכב. חלק מן הדירקטורים בחברה (שאינם דירקטורים חיצוניים) מכהנים בדירקטוריונים של החברות-הבנות, נוטלים חלק פעיל בהחלטות החשובות ומעורבים ומעורים בפעילותם העסקית. לעומתם, הדירקטורים החיצוניים, אשר מנועים מלהתמנות לדירקטורים בחברות-הבנות מוצאים עצמם במצב בו הם מקבלים "מוצרים (החלטות) מוגמרים", בלא שום יכולת להפעיל שיקול דעת או השפעה על תהליכי קבלת ההחלטות בחברות-הבנות.

ברור כי קיימים לא מעט מקרים בהם להחלטות בחברות-הבנות השפעה מהותית על החברה-האם הציבורית, ולעתים השפעה רבה יותר מהחלטות המתקבלות בדירקטוריון של החברה הציבורית עצמה. צריך לציין שפעולה טכנית בעיקרה - פיצול אנכי - "push down" - של פעילות עסקית מחברת-האם לחברה-הבת, מנטרלת למעשה את הדירקטורים החיצוניים ממעורבות בפעילות שפוצלה. לכן יש לאפשר לדירקטור חיצוני להשתתף בדירקטוריונים של חברות-בנות.

הדבר משתלב בגישה הנכונה, ההופכת רווחת כיום, והיא שכהונה כדירקטור מחייבת מקצועיות. פניות ברוח זו למחוקק נעשו על-ידי פורום תאגידים ושוק ההון בלשכת עורכי הדין ועל-ידי ועדת החקיקה בדיני תאגידים, אשר מישל אוחיון כיהן כיו"ר שלהן.

בשל החשיבות הגדולה במעורבות הפעילה של הדירקטורים החיצוניים, ביצוע תפקידם נאמנה והשתתפותם בתהליכי קבלת ההחלטות, נעשה תיקון בחקיקה בשלהי שנת 2006. בעקבות התיקון ניתן למנות דירקטור חיצוני לכהונה מקבילה בחברות הנמצאות בשליטתה ובבעלותה המלאה של חברה בה מכהן הדירקטור החיצוני, בתנאים ובמגבלות שונים. דע עקא, במסגרת התיקון נקבע כי מי שהיה דירקטור חיצוני ערב כניסת התקנות לתוקף, יהיה זכאי לקבל גמול בעד כהונתו כדירקטור בחברות-הבנות של החברה בה הוא מכהן כדירקטור חיצוני, רק אם ההחלטה על כך התקבלה באסיפה כללית בתוך ארבעה חודשים מיום תחילתן של התקנות. תקופה זו הסתיימה בחודש מרס 2007.

מכאן עולה המסקנה, שחברה אשר לא קיבלה החלטה באסיפה הכללית בנושא האמור עד סוף חודש מרס 2007, איבדה את זכותה למנות את הדירקטורים החיצוניים המכהנים אצלה בדירקטוריון, לכהונת דירקטורים בחברות-הבנות של החברה. עם זאת, וזה איננו פתרון משביע רצון, אנו סבורים כי ניתן למנות דירקטורים חיצוניים אשר כבר מכהנים כדירקטורים בחברה-בת בבעלות מלאה, אף אם המינוי נעשה לאחר חודש מרס 2007, ובלבד שלא ישולם להם שכר עבור כהונתם בחברה-הבת. מובן כי הפתרון שאנו מציעים, לכהונת דירקטורים חיצוניים כדירקטורים בחברה-בת ללא שכר, הוא פתרון חלקי.


המשך:
המאמר באדיבות
 
 
 
 
אתרי הקבוצה: דן אנד ברדסטריט ישראל עמוד הבית duns100 דירוג צמרת העסקים בישראל דנסגייד מדריך העסקים של ישראל dunsguide global מידע פיננסי על אנשים פרטיים